הדרך הטבעית לשיפור פוריות הגבר בלי לאבד אמונה בדרך

לפני כמה חודשים הגיעו אליי לקליניקה זוג בשנות השלושים לחייהם.

שניהם בריאים, מנהלים אורח חיים תקין, אבל ההריון המיוחל לא הגיע.

לאחר סדרת בדיקות התברר שהבעיה העיקרית היא אצל הגבר, ספירת זרע נמוכה ומורפולוגיה לא תקינה.

במקרים כאלה הרפואה הקונבנציונלית לרוב אינה מציעה פתרון טיפולי אמיתי, אך מניסיוני ברפואה הסינית, הגוף יודע להשתנות כשהוא מקבל את התמיכה הנכונה.

תהליך טיפול ממוקד

בחרתי להתמקד תחילה בצד הגברי.

שינינו בהדרגה את התזונה, הפחתנו מזונות דלקתיים, איזנו את שעות השינה והוספנו טיפול בצמחי מרפא.

דיקור סיני סייע לאיזון הורמונלי ולשיפור זרימת הדם לאשכים, מה שתומך ישירות בייצור הזרע.

הזכרתי להם כי הזרע מתחדש כל שלושה חודשים, ולכן עם התמדה בתהליך יש סיכוי ממשי לשיפור.

ואכן, כעבור ארבעה חודשים בלבד נצפתה עלייה מובהקת בספירת הזרע ובאיכות התנועה והזוג נכנס להריון באופן טבעי.

מה משפיע על איכות הזרע?

לפי הרפואה הסינית, ייצור הזרע ואיכותו קשורים בעיקר לאיזון בין הכליות, הכבד והטחול – שלוש מערכות שמבטאות את החיוניות, הזרימה והעיבוד בגוף.

במקרים רבים ניתן לשפר אותה באמצעות:

דיקור סיני - לשיפור זרימת הדם ולאיזון הורמונלי

צמחי מרפא מותאמים אישית - להפחתת נזק חמצוני ולחיזוק ייצור הזרע

שינויי תזונה ואורח חיים - שיפור הרגלי שינה, הפחתת סטרס והימנעות מחשיפה לחום ולרעלנים.

למה דווקא רפואה סינית?

כיום לרפואה המערבית אין מענה ממשי לבעיות כמו ספירת זרע נמוכה או מורפולוגיה לא תקינה.

הגישה של דיקור סיני לפוריות הגבר מאפשרת טיפול שורשי בגורמים שמובילים לחוסר איזון,

ומחזירה לגוף את היכולת להתחדש באופן טבעי, לשפר את החיוניות ולהביא לשיפור ספירת זרע משמעותי.

בזמן טיפולי פוריות , גם גברים עוברים טלטלה רגשית, תחושות של תסכול, חוסר ביטחון או אשמה, ויש דרך לעבור את זה יחד, עם תמיכה, הבנה ותקווה.

רזרבה שחלתית נמוכה - תקווה, ריפוי ודרכים טבעיות לחיזוק הפוריות

כמה פעמים שמעת את המשפט “יש לך רזרבה שחלתית נמוכה” והרגשת שהאדמה נשמטת מתחת לרגליים?

כאילו הגוף שלך מאכזב אותך, כאילו הזמן עבר ואת נשארת מאחור.

אני רוצה שתדעי, האמת על הביציות שלנו היא לא מה שסיפרו לך. והיא הרבה יותר מלאת תקווה.

זה לא רק הגיל

המספרים שמופיעים בבדיקות יכולים להפחיד, אבל מה שבאמת גורם לביציות להיות פחות רגישות, זה לא רק הגיל.

הציר ההורמונלי – ההיפותלמוס, ההיפופיזה והשחלות (HPO axis)  הוא כמו תזמורת עדינה. ככל שהשנים עוברות, התזמורת הזו מאבדת מהקצב שלה, והזקיקים פחות מקשיבים.

לביציות שלך אין תאריך תפוגה

כן, בגיל 32 הביציות בדרך כלל “חזקות” יותר מבגיל 40. אבל זה לא אומר שהן נגמרו או “פגו תוקף”.

הביציות מגיבות למה שקורה סביבן - בדיוק כמוך:

• כשהגוף מותש, בתזונה לא מאוזנת, תחת סטרס - הן נחלשות.

• כשאת מזינה, נושמת, מקבלת טיפול ותמיכה - הן חוזרות לחיים.

זה אולי החלק הכי מרגש, את יכולה להשפיע.

למה זה קורה?

עם השנים זרימת הדם לשחלות נחלשת, התקשורת בין המוח לשחלות מתבלבלת, והזקיקים פשוט לא שומעים את ההורמונים כמו פעם.

הם לא פגומים. הם פשוט צמאים להזנה.

איך אפשר לעזור להן

כאן נכנסת הרפואה הסינית.

דיקור וצמחי מרפא הם כלים עדינים אבל עוצמתיים שיכולים:

• להחזיר זרימת דם חמה ומזינה לשחלות

• להשיב את ההתקשות בין המוח לגוף

• להעניק לשחלות אנרגיה מחודשת להגיב ולהפיק הורמונים בריאים

  
  
  
  

❤️ אני רוצה שתזכרי - הביציות שלך לא נגדך. הן מחכות שתתני להן תנאים טובים יותר, והן יודעות לפרוח.

את לא נשארת לבד מול המספרים. יש דרך לרכך, להזין, ולהחזיר לגוף שלך את האמון בעצמו.

אמנות ופוריות: חוויה מתוך התערוכה "ארץ אם" של רות פתיר

פוסט – אל הפריון הנשי / בעקבות “ארץ אם”.

הפריון של אישה הוא הרבה יותר מהיכולת להוליד חיים.

זה המקום שבו הגוף, הנפש, ההיסטוריה והחברה נפגשים.

זה שדה קרב שקט – מלא הורמונים, בדיקות, ציפיות, כאב, תקווה, אהבה ובדידות.

הייתי בתערוכה “ארץ אם” של רות פתיר במוזיאון תל אביב, חוויה שנכנסה לי מתחת לעור, בלי הרבה מילים.

היא מצליחה לדבר את הגוף הנשי מבפנים, לא דרך קלישאות ולא דרך תיאוריה – אלא מתוך חוויה אמיצה, חודרת, לעיתים משעשעת, ולעיתים קשה מנשוא. על איך הפריון שלנו, המורכב והשביר, הפך להיות פרויקט. יעד. משימה. ולעיתים גם מקום של שבר או אבל.

כמטפלת, כאישה, כאמא – וגם כמי שפוגשת נשים באמצע החיים, כשהשעון הביולוגי הופך לקול רם מדי – אני מרגישה שהתערוכה הזו היא לא רק אמנות. היא שיקוף של משהו שכל כך הרבה נשים חוות בשקט.

אם עברתם או עוברות טיפולי פוריות, החלטות קשות, או פשוט חיים בתוך גוף נשי בעולם שלא תמיד רואה – אני ממליצה ללכת לראות את “ארץ אם”.

זו תערוכה שמרגישה כמו שיחה חשופה עם מישהי שמבינה.

האם זה נושא כואב, מרפא, מתהווה?

כתבו לי בתגובות או בפרטי. לא חייבים להישאר עם זה לבד.

💛